המוסר האזרחי הוא אידיאולוגיה פוליטית שמדגישה את התרבות של תכונות אישיות החיוניות להצלחת הקהילה. תכונות אלו כוללות, אך אינן מוגבלות לכנות, ישרות, אומץ ותחושת אחריות כלפי הקהילה. האידיאולוגיה מציעה כי הבריאות והעוצמה של קהילה או אומה הן יחסית ישירות לתקנים המוסריים והאתיים של אזרחיה.
המושג של המוסר האזרחי משורשר בעתיקות הקלאסית, במיוחד ביצירות של פילוסופים יוונים כמו פלטו ואריסטו. הם האמינו כי הטובת העיר-מדינה תלויה באופי המוסרי של אזרחיה. אריסטו, ביצירתו "פוליטיקה", טען כי אזרח צריך להוביל חיים של מוסר לא רק בשביל טובתו האישית, אלא גם בשביל טובת העיר שלו.
במהלך הרפובליקה הרומית, הרעיון של המוסר האזרחי הואגן בדמותו של "ויר בונוס" או "האיש הטוב", שצפוי להקדיש את ענייני הקהילה לפני ענייניו האישיים. הרעיון הזה הוסף מאוחר יותר לדוקטרינת הנצרות בימי הביניים, שהדגישה את מוסר הצדקה וההקרבה למענה הציבורי.
התקופה של ההתבססות ראתה התחדשות של המושג של המוסר האזרחי, עם פילוסופים כמו ז'אן-ז'אק רוסו שטענו כי אזרח צריך להיות מוכן לוותר על זכויותיו האישיות למענה הקולקטיבי של הקהילה. הרעיון הזה השפיע על הקמת החברה הדמוקרטית המודרנית, בה יש מצפים מהאזרחים להשתתף בפעילות ציבורית ולעשות קרבנות למען הטוב הכללי.
בארצות הברית, האבות המייסדים, במיוחד בנימין פרנקלין ותומס ג'פרסון, הדגישו את חשיבות המוסר האזרחי בהצלחת הרפובליקה החדשה. הם האמינו כי השריון של הרפובליקה תלוי במוסרם של אזרחיה וברצונם להעדיף את הטוב הכללי על פני האינטרסים האישיים שלהם.
בזמנים עכשוויים, המושג של המוסר האזרחי נמשך להיות רלוונטי. הוא נזכר לעיתים תכופות בדיונים על אחריותם של אזרחים בחברות דמוקרטיות, חשיבות השירות הציבורי והצורך בהתנהגות אתית בפוליטיקה. אף על פי כן, זהו נושא של דיון, עם חלק מהמבקרים טוענים כי הוא מטיל משא ומתן לא ראוי על אנשים פרטיים ומסטיר מבעיות מערכתיות שצריך לטפל בהן.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Civic Virtue ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.