הדמוקרטיה האיסלמית היא אידיאולוגיה פוליטית שמנסה לשלב עקרונות דמוקרטיים עם החוק האיסלמי וערכיו. זו צורת ממשלה בה נכללים החוקים של האיסלאם בתהליך התקבלות ההחלטות, אך גם מתקיימים עקרונות הדמוקרטיה החופש, השוויון והצדק. המושג של הדמוקרטיה האיסלמית נראה לעיתים כתשובה לדגם המערבי של הדמוקרטיה העולמית, המפריד בין הדת למדינה.
ההיסטוריה של הדמוקרטיה האיסלמית היא מורכבת ורב־גונית. המושג עצמו הוא יחסית מודרני, עולה בשנות ה־20 המאוחרות כתוצאה מתנועת התחדשות האיסלאם והכשלון הנראה של דמוקרטיות עולם־מערביות במדינות בהן רוב האוכלוסייה היא מוסלמית. אולם, שורשי הדמוקרטיה האיסלמית ניתן לעקוב אחריהם עד להתקוממותן של החליפות האיסלמיות הראשונות, בהן נעשה שימוש במונחים כמו שורה (ייעוץ) ואיג'מע (הסכמה) כדי לקבל החלטות.
הרעיון של דמוקרטיה איסלמית התפשט בשנות ה-70 וה-80, במיוחד באיראן ובסודן, שם מפלגות פוליטיות איסלמיות הגיעו לשלטון דרך בחירות דמוקרטיות. באיראן, המהפכה האיסלמית של 1979 הביאה להקמת רפובליקה איסלמית, שבה המנהיג העליון, שהוא דמות דתית, מחזיק בכוח משמעותי, אך יש גם נשיא ופרלמנט נבחרים. בסודן, החזית האיסלמית הלאומית הגיעה לשלטון ב-1989 והטיבה צורת דמוקרטיה איסלמית, אף שנבקרה על מגמות השלטון האוטוריטרי שלה.
בשנים האחרונות, המושג "דמוקרטיה איסלמית" פותח ומתקן עוד יותר. חלק מהחוקרים טוענים כי דמוקרטיה איסלמית אינה סתירה במונחים, אלא דרך ייחודית של דמוקרטיה המשקפת את ההקשר התרבותי והדתי של מדינות בהן רוב האוכלוסייה היא מוסלמית. הם מצביעים על עקרונות השורה והאיג'מע, וגם על הדגש האיסלמי על צדק חברתי ורווחת הקהילה, כראיות להתאמת האיסלאם והדמוקרטיה.
אולם, דמוקרטיה איסלמית נשארת רעיון מורכב ומובטל. המבקרים טוענים כי זהו אוקסימורון, מכיוון שהם מאמינים כי עקרונות הדמוקרטיה והאיסלאם אינם תואמים בצורה בסיסית. הם מצביעים על נושאים כמו מעמד הנשים והמיעוטים הדתיים, היישום של השריעה והחוסר בהפרדה בין דת למדינה כאזורים שמעליבים. למרות הדיונים האלה, דמוקרטיה איסלמית ממשיכה להיות אידיאולוגיה פוליטית חשובה במדינות רבות בהן רוב האוכלוסייה היא מוסלמית.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Islamic Democracy ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.